|
סודם של כדורי הצמר לזכר סבי וסבתי: פנחס
ופאולה כהן הי"ד, הורי אמי קטה ז"ל, שגרו
בעיר פולדה שבגרמניה, ונספו בשואה ואין יודע את יום
מותם ומקום הרצח. לאימי, קטה יעקבי,
ממייסדי טירת צבי, היה ארגז כלי תפירה. ארגז עץ חום, יפה, ובארגז שתי קומות מלאים
באוצרות: חוטים יפים, כרית מחטים מיוחדת, סיכות וכפתורים. כילדה קטנה אהבתי לחטט
בארגז ולגלות הפתעות. יום אחד מצאתי בין סלילי החוטים כמה כדורי צמר
רכים. שאלתי את אמא: הרי אלו שאריות צמר, מה סרגת בצמר הזה? לא זכרתי
שום בגד שהיה סרוג מצמר זה. ואמא ענתה: מכדורי הצמר, ילדתי, לא סרגו מאומה. בכדורי הצמר
הללו שלחה לי אמי, סבתא פאולה, כסף. אחרי עליית היטלר
לשלטון,הייתה צנזורה הדוקה על מכתבים שכתבו יהודי גרמניה, ואמא
נאלצה להסתיר את המטבעות, ואת סודן, וכך כתבה במכתבה: אם את מתגעגעת מאד לבית
ההורים, בתי, גלגלי את חוטי הצמר מחדש, כדרכם של מתגעגעים.... אמי המתגעגעת, אכן פרמה את כדורי הצמר כדי לגלגל
אותם מחדש, ומצאה בכל אחד מהכדורים, מטבע כסף. מעובדה זו, הבינה אמא
שאחיה מרטין כהן הצליח לברוח מגרמניה והוא בדרכו לארץ ישראל. המטבעות מיועדות לו
כעזרה ראשונה בבניית בית חדש בארץ חדשה. סבתא פאולה ידעה שבתה, חברת קיבוץ טירת צבי,
כדרכם של החלוצים, מסרבת לקבל כסף...ושיערה שבתה קטה
(אמי), תבין שהכסף מיועד לאחיה מרטין שהצליח, על אף הקושי, לצאת מגרמניה. דודי מרטין כהן הי"ד, אכן, עלה לישראל,
התחתן עם בתיה פוזן, הקים בית בקרית מוצקין, והתגייס למשטרת ישראל בזיכרון יעקב. הדוד מרטין נרצח בידי פורעים ערביים שירו על
אוטובוס בכניסה הדרומית לחיפה. קופסאת התפירה הקסומה
בת שתי הקומות, עברה לאחר מות אבי לבית נכדתי בצפת. נכדתי חובבת התפירה, התאהבה
בקופסא וביקשה אותה. לבי לא נתנני לסרב אע"פ
ששנים רבות חלמתי לרשת את הקופסא...בתי, שאהבה גם היא לשמוע על כדורי הצמר שנשאו
בשורה, לקחה את כדורי הצמר כדי להעביר את הסיפור לדורות הבאים. חנה פלוטקין טירת צבי |