פורטל אשכול - איכות חיים במועצה אזורית אשכול, עסקים, חדשות, קהילה, תרבות ופנאי

 

 



 

הדוא"ל האדום

כתוב לנו

הוסף למועדפים

הפוך לדף הבית אודות ראשי

 

פרסם באתר

שירותי צילום דפוס וגרפיקה קידום בגוגל בניית אתרים

 

 



לצפייה במצגת מעניינת בנושא לחץ על התמונה
 

נחל הבשור, מאבק על טוהר
או: יתושים בצאלים

המאמר אשר לפניכם הועבר לידי המערכת באדיבותו של אורי זיג מקיבוץ צאלים.

אורי למעלה מ 20 שנה בקיבוץ עוסק בעיבודים, בשנים האחרונות בעיקר של תפ"א.
איננו יודעים בודאות עד כמה תרמה הימצאותו בשטח לבקיאותו בנושא, או כמה סבל מהיתושים עד שהכריז עליהם מלחמת חורמה,
אך הדו"ח המפורט אותו ערך במו עטו מציג ידע רציני ובקיאות רבה בנושא. לא הצלחנו לדובב את אורי יותר מידי בקשר לעצמו,
אך נטינו להסיק כי אורי מנושאי הדגל ודוחפי עגלת המאבק בהזרמת מי השפכים וטיהורם וביתושים הנלווים אליהם,
אם לא המוביל שבהם. לדבריו, המאמר שלפניכם עבר מספר דיוורים לתיבות דוא"ל כאלה או אחרות, אך עדיין
לא הורדה המהלומה העיקרית בתהליך.
בקרוב החומר אשר לפניכם יוצג בפורומים שונים בצורה אקטיבית יותר וכן יועבר לגורמים ממשלתיים, עיתונות ומי יודע אולי
גם מדיה מצולמת ויעשה בו שימוש אפקטיבי יותר על מנת לפתור הבעיה.
אורי ביקש לציין כי ראש מועצת אשכול – חיים ילין תומך בדבקות רבה במאבק ועושה באל ידו עבודת קודש חשובה בגיבוי המאבק
ובדרך לפתרונו, אם יהיה צורך עד לערכאות גבוהות ביותר.
ואנחנו נוסיף בעזרת השם.
נבקש לציין כי פורטל אשכול נמצא כפלטפורמה הראשונה בא עולה החומר שלפניכם; דו"ח ומצגת מסמרת שיער, באופן ציבורי,
אנו גאים על כך מאוד ומודים לאורי שמצא לנכון להיעזר בדפים אלו לחשיפה ראשונית.
אנו מצידנו נמנף הפרסום הנ"ל לצורך סיוע בקידום הנושא.
אינטרנטיק מדיה ומידע מקומי, תסייע לקדם את הנושא באמצעות קשריה עם התקשורת לסוגיה אם וכאשר תתבקש לכך.
אורי יישר כח ובהצלחה במאבק הנוגע לכולנו ותודה על התמיכה לראש המועצה על אף שהנושא באחריותו, ותודה לקבוצת הפעילים הנוספים מקיבוץ צאלים אשר תורמים מזמנם לנושא.

 

 24/5/09 תאריך הפקת המסמך
נייר רקע לבעיית הזרמת הביוב במורד נחל הבשור וכתוצאה מכך החמרת מפגע היתושים באזור קבוץ צאלים.

רקע

אגן הניקוז חברון בשור ששטחו 3500 קמ"ר, משתרע מהרי חברון בצפון מזרח, ממשיך לבאר שבע וצפון הנגב ומסתיים
בים התיכון ברצועת עזה לחוף הים התיכון.
האגן מאופיין בשימושי קרקע רבים (ישובים עירונים וכפרים, תעשייה, חקלאות שלחין ובעל, שטחי מרעה,
שטחי אש צבאיים, ושטחים פתוחים).

מוקד הזיהום העיקרי הוא שפכי העיר חברון וקריית ארבע המוערכים בכ-15,000 מ"ק/יום הזורמים לאורך יותר מ- 120 ק"מ
במורד הנחל עד סמוך לשמורת הבשור באזור קיבוץ צאלים.

זרימה זו שנתה את אופי הנחל, מנחל אכזב המזרים מי שיטפונות באיכות גבוהה, לנחל בו ישנה זרימת קבע של מי ביוב מזוהמים.
מדידות ספיקות בתחנות שונות לאורך הנחל ובעונות שונות מצביעות על כך שחלק משמעותי (8000-11,000 מ"ק/יום)
מחלחל לאורך האפיק במעלה האגן עוד לפני הקו הירוק והעיר באר שבע.
איכות המים המחלחלים בקטע העליון לתת הקרקע היא גרועה ביותר כשל מי ביוב גולמיים.
איכות המים במורד ירודה ביותר וריכוזי המזהמים עולים בהרבה על הקבוע ב"תקן ענבר" – תקן אשר הומלץ על ידי ועדה ממלכתית
אשר אושר על ידי ממשלת ישראל, המתיר הזרמות של שפכים מטוהרים לנחלים – בבדיקות אקראיות שנערכו במי הביוב
נמצאו מזהמים מסרטנים מסוג ציאנדים עופרת וכרום שמקורם כנראה מתעשיית עיבוד העורות בחברון .
במספר מקומות באגן הבשור נצפתה תוספת מקומית של מזהמים הנובעת לרוב "מכשלים"
(בחלקם הזרמות יזומות ע"י הרשות המקומית) במערכות הביוב העירונית (באר שבע, אופקים רהט,מיתר, ועוד).

בצד הישראלי של הקו הירוק החל לפני מספר שנים מהלך (שהנו תוצאה של הגשת בג"ץ כנגד המדינה ) שאמור היה לשפר את המצב. נבנה מכון לטיהור שפכים בצומת שוקת, אשר היה אמור לטפל במי השפכים של ישובי הסביבה (מיתר והפזורה הבדואית)
וכן המים המגיעים מהר חברון לאחר טיפול שיקועה באתר "שמעה", ולהזרים מים מטוהרים במורד הוואדי.

הפתרון שמצאה ישראל לבעיה, איסוף השפכים ליד הקו הירוק וטיהורם, אינו מספק מאחר שחלק גדול מהשפכים מחלחל קודם
אל מי התהום ומרחיב את היקף התפשטות הזיהום
במורד הנחל בהמשך הערוץ בצד הישראלי.
כיום ברור שאתר השיקוע "שמעה" אינו ממלא את ייעודו ומי ביוב גולמיים מועשרים בבוצה עתירת גיר וחומרים רעילים
מוזרמים במורד הוואדי.
מכון הטיהור בצומת שוקת היה אמור להתחיל לפעול לפני שנתיים, אך הפעלתו מתעכבת שוב ושוב, כיום הוא נמצא בהליכי הרצה,
וכבר עולה החשש שלא יוכל להתמודד עם איכות המים המגיעה אליו מאתר התפיסה "שמעה".

באזור באר שבע הושקעו עשרות מיליוני שקלים במטרה להסדיר זרימה חופשית בערוץ הנחל שיעודה פתרון לנגע היתושים ומפגעי
הריח לתושבי האזור ובאר שבע בפרט.
במסגרת הפרויקט נוקה הערוץ ונחפרה תעלת ניקוז המאפשרת כאמור זרימה חופשית של מי הביוב מעבר לתחומי העיר באר שבע והעברת הבעיה דרומה לתחומי המועצה האזורית אשכול  (ראה מפה 1) -  כאמור הבעיה לא נפתרה אלא הוסטה דרומה
"למדינת הנגב המערבי" .

המהלך אומנם פתר את בעיית תושבי העיר באר שבע ועל כך יש לברך  אך "בהזדמנות חגיגית זו" מתרחשות לא אחת
גלישות חלקן יזומות ומותרות ע"י "רשות המים" של מתקני הביוב לאורך הערוץ ( אתרי הטפול בשפכים של עיריית באר שבע עומר ומיתר). קיימת כיום סברה שטרם אומתה שבמורד נחל באר שבע מי הביוב שחלחלו למי התהום באגן ההיקוות של נחל חברון שבים ועולים במורד, מועשרים במזהמים ששקעו באפיק הנחל.
בנוסף לכך נוספים במורד הנחל בזמן זרימות שטפוניות  מזהמים נוספים "מאתר חובב" שטרם הוסדרו .

מפה 1 – פרוט  אגנן הניקוז ומקורות הזיהום של נחל הבשור ( קבוץ צאלים מצויין בחץ)

קבוץ צאלים – תאור מצב

נחל באר שבע נפגש עם נחל הבשור במפגש הנחלים "באר אסנת" הנמצא כחמישה ק"מ ממזרח לקבוץ צאלים - מאזור זה שהנו אזור עשיר בצמחיית נחלים טבעית כתוצאה מזרימות שטפוניות בחורף ושכבת מי תהום גבוה (שכבת החלוקים), זורם הביוב המגיע
מנחל באר שבע בתוך סבך שאינו מאפשר כלל גישה למי הביוב הזורמים במורד.

במהלך הזרימה נוצרים אגני היקוות של מי ביוב המהווים מקומות דגירה אופטימאלים ליתושים, כשלעיתים נמצאים באגנים אלו
גם יתושי קדחת הנילוס כפי שנמצאו לאחרונה 10/2008.
אגני היקוות אלו ומי הביוב הזורמים לאיטם במורד הנחל הנמצאים בסמיכות לקיבוץ צאלים הנם המקור למטרד היתושים
הפוגע בתושבי קבוץ צאלים והחיילים המשרתים בבסיסים הסמוכים לקבוץ.
כמויות היתושים והיקף המטרד הנם בעוצמות שאין להם אח ורע באזור כמו גם במרבית אזורי הארץ -
אזור קבוץ צאלים בגלל מיקומו הייחודי בסמיכות לערוץ זורם של ביוב (כ 15000 קוב ליום – כשישה מליון קוב בשנה) וחוסר הסדרה של זרימת הביוב בערוץ כתוצאה מאוזלת היד של הרשויות מהווה ישות ייחודית של מדינת עולם שלישי – חלק "ממדינת הנגב המערבי".


פעילות המועצה אזורית אשכול

במהלך השנים האחרונות נעשה מעט מאוד לפתרון הבעיה, כשבשנה האחרונה לאחר לחץ שהופעל ע"י קבוץ צאלים
על המועצה האזורית (ועל כך אנחנו מברכים את ראש המועצה)  נפרצה דרך לאורך ערוץ הוואדי  לאורך מספר קילומטרים
בתוואי הגובל בקבוץ צאלים.
הדרך מאפשרת טפולים סדירים כנגד היתושים וכן אפשרה חפירה בתוואי הנחל המסדירה זרימה רצופה בערוץ המקטינה
את מוקדי דגירת היתושים.
הפעולות שנעשו לאחרונה אכן מפחיתות את אוכלוסיות היתושים ורמת המטרד אך עדיין קיימת הפרעה מתמשכת לשגרת החיים.

יש להדגיש שפעילות המועצה בנושא היתושים הנה ע"פ המתחייב בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), והפעילות שנעשתה לאחרונה
הנה לאחר הזנחה רבת שנים של הרשות המקומית ולחץ כבד שהופעל ע"י קבוץ צאלים על ראש המועצה. 

לאחרונה פנה ראש המועצה האזורית אשכול מר חיים ילין במכתב לכל משרדי הממשלה המטפלים בנושא
בדרישה חד משמעית לפתרון מיידי של הבעיה עד 15/9/09 – במידה ולא ימצא פתרון הולם שמשמעותו הפסקה מיידית של הזרמת הביוב תוגש עתירה לבג"צ .

אנחנו מחזקים ומגבים את ראש המועצה מר חיים ילין בדרך החדשה בה בחר להתמודד עם הבעיה .

דרישת קבוצת חברים מקבוץ צאלים שנושא הזרמת הביוב בוואדי קרוב לליבם.

לטווח הקצר – פתרון בעיית היתושים , פתרון שייתן מענה הולם לאורך זמן (כל עוד זרימת הביוב נמשכת) ולא פעולה נקודתית
המתאימה חלקית לטווח הקצר ע"י שילוב של מספר אמצעים שימצאו כיעילים ביותר ע"י המקצוענים בנושא . להערכתנו הפתרון הטוב ביותר הנו חפירת תעלה רחבה לאורך הערוץ שתאפשר זרימה מהירה של הביוב במורד, בדומה לפעולה שנעשתה באזור
העיר באר שבע ( פעולה זו הייתה הפעולה היחידה שנתנה מענה אמיתי לבעיה) – כיום רשות שמורות הטבע אינה מתירה פעולה כזו (בשלב זה ניתן אישור ע"י רט"ג לחפירה מוגבלת לפריצת חסימות בערוץ)  – לגישתם  טובת החי והצומח גוברת על טובת האדם, כשחו"ח איננו עוסקים בנחל אמיתי אלא במי ביוב.

לטווח הארוך -  מעורבות פעילה ואמיתית של ראש המועצה בהיבט המשפטי מול הרשויות המזהמות ומול משרדי הממשלה – לא יתכן שהמועצה האזורית אשכול תיהפך לביב השופכין של המדינה ברשות ובסמכות ללא תגובה הולמת של קברניטי המועצה.
בנוסף אנחנו תובעים מראש המועצה לנהל מאבק בלתי מתפשר מול הגורמים המתאימים לגיוס משאבים כספיים
להסדרת הבעיה – לא יתכן שהרשות המקומית גם תסבול מבעיה שלא היא יצרה ומאידך תשא גם בהוצאות הטיפול .

 

   

אורי זיג - קבוץ צאלים
אוגוסט– 2009
  0547915082

 

27.08.09, 00:22 :פורסם

שלח תגובה לכתבה